חיפוש

החילוץ הראשון שלי היה עם נפילה מגובה 20 מטר

כשרק גמרתי מסלול כלוחם ביחידת החילוץ של חיל האויר (669),

תפסתי כוננות כחוליה צפונית להתערבות מהירה.

יום לאחר הכניסה לכוננות כבר חילצתי אדם שנפל ממערת קשת לתהום.

אותו אדם שרד נפילה של כ 20 מטר. אך, הוא שבר את הגולגולת ושכב מחוסר הכרה

באמצע המצוק.

הלוחם השני שהיה איתי היה מפקד החוליה.

אולם, הוא היה מילואמניק שרק חזר משנתיים בחו"ל

ולא היה בטוח מספיק כדי לחלץ.

באותם הימים חוליה הייתה 2 לוחמים בלבד,

רופא, חובש מוטס, וכמובן טייס נווט ומכונאי מוטס.

והכל במסוק ענפה ישן שיצא לאחר כ 5 שנים מעת המקרה מהשירות.

במסוק הענפה כל ק"ג נספר.

ולכן לפני החילוץ,

כדי שהמסוק יוכל לעמוד במשימה,

הורדנו את כל מה שלא היה חיוני לחילוץ: ציוד, חובש ולוחם מילואימניק.

כך ביצעתי את החילוץ הראשון שלי לבד,

כשאני אחראי לרופא, לפצוע לחילוץ ולעצמי.

ירדתי תלוי על הקבל. חבשתי את ראשו של הפצוע,

והנשמתי אותו עם אויר מועשר חמצן,

גם תוך כדי העליה בקבל למסוק שריחף מעלי.

כשהגעתי למסוק - הרופא המשיך את הטיפול וטסנו ישר למיון ברמב"ם.

ביום המחרת הפקידה התקשרה לביה"ח והודיעו לנו

שהפצוע עדיין היה חי.

לא יודע מה קרה שהזכיר לי את המקרה הזה.

רק כעת כשנזכרתי בסיפור,

קישרתי את נושא הנפילה הזו

לנפילות הבטוחות שאני מלמד כיום.

ואחת המסקנות שניתן להסיק היא

שאני כבר עוסק בתחום הנפילות מעל 30 שנה.

כל אדם והנפילה שלו.

לנפילה הזו כנראה אי אפשר להתאמן

אבל לנפיל הבאה שלך - בהחלט אפשר.

אם טרם צפית בהורי מתאמנים על נפילות בשיעור הזום שלי,

עכשיו זה זמן טוב, עליך רק להליק על קישור זה.


אשמח לתגובתך לפוסט זה - כתוב אותה בשורת התגובות למטה



7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול